תוכן הפוסט: הגבנו לתסכולים בעוצמה רבה יותר מאשר האנשים
הרגילים.
כפי שביל רואה זאת, עמ׳ 111
קוצר רוח כלפי אנשים אחרים הוא אחת הבעיות הקשות שלי. לנסוע
בעקבות מכונית איטית בקטע שאין בו עקיפה, או לחכות לחשבון
במסעדה, אלה דברים שמוציאים אותי מדעתי. עוד לפני שאני נותן
ַ מתֵ ן אותי, אני מתפוצץ, ולזה אני קורא להיות לאלוהים הזדמנות ל
מהיר יותר מאלוהים. חוויה חוזרת ונשנית זו נתנה לי רעיון. חשבתי
שאם אוכל להביט על אירועים אלה מנקודת המבט של אלוהים,
ייתכן שאוכל לשלוט טוב יותר ברגשותיי ובהתנהגותי. ניסיתי זאת,
וכאשר נתקלתי בנהג האיטי הבא, ריחפתי מעל מושבי והשקפתי
מטה על המכונית האחרת ועל עצמי. ראיתי זוג קשישים נוסעים יחד
ומפטפטים בשׂמחה על הנכדים שלהם. בעקבותיהם באתי אני –
בעיניים בולטות ובפנים אדומות – וללא כל סיבה אמיתית למהר.
נראיתי כל כך מגוחך, עד שצנחתי חזרה למציאות והאטתי. ראיית
הדברים מנקודת המבט של אלוהים יכולה להיות מרגיעה ביותר.