תוכן הפוסט: נקודת מפנה חשובה בחיינו הגיעה כאשר חיפשנו ענווה

כדבר אותו רצינו באמת, ולא כדבר שמוטל עלינו להשיג.

שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ׳ 75

או שיהפוך אורח החיים של .A.A לדרך של שׂמחה או שאחזור
לחשיכה ולייאוש של האלכוהוליזם. השמחה מגיעה כאשר גישתי

ביחס לאלוהים ולענווה הופכת לגישה של רצון ולא של נטל. האפלה
בחיי הופכת לאור קורן כשאני מגיע להכרה, שכשאני כן ואמיתי
בחשבון הנפש שלי, חיי מתמלאים בשלווה, בחופש ובשמחה.

האמון בכוחי העליון הולך ומעמיק, ורגש של הכרת תודה מתפשט
בקרבי. אני משוכנע שלהיות עניו פירושו להיות כן ואמיתי עם עצמי
ועם אלוהים. אז הופכת הענווה לדבר בו אני ״רוצה באמת״ במקום

שתהיה דבר ש״אני חייב שיהיה לי״.

اختيار اللغة