במשך היום אנו עוצרים, כאשר אנחנו נסערים או מהססים, ומבקשים לדעת מהי המחשבה הנכונה או דרך הפעולה הנכונה.
אלכוהוליסטים אנונימיים, עמוד 87
היום אני מבקש בענווה מכוחי העליון את החסד למצוא מרווח זמן בין הדחף שלי לבין פעולתי; שיִשוב עליי רוח מצננת כאשר אני עומד להתפרץ; שיבלום את פִּראיותי באמצעות שלווה רכה; שיעניק לי את הרגע המאפשר לשפיטה להפוך להבחנה; את היכולת לשתוק כשלשוני ממהרת להתקפה או להגנה.
אני מבטיח לחפש כל הזדמנות לפנות אל כוחי העליון להכוונה. אני יודע היכן נמצא כוח זה: הוא שוכן בתוכי, צלול כמעיין נחבא בהרים – הוא מקור הכוח הפנימי שלא הייתי מודע לקיומו.
אני מודה לכוחי העליון על עולם זה של אור ואמת, אותו אני רואה כשאני מניח לו לכוון את ראייתי. אני בוטח בו ומקווה שאף הוא בוטח בי, שאעשה כל מאמץ שיידרש כדי למצוא את החשיבה והפעולה הנכונה היום.