כך הגעתי להכרה הבריאה שיש שפע של מצבים בחיי, שעליהם אין לי כל שליטה, ושאם הייתי מוכן להודות בכך ביחס לאלכוהול, עליי להודות בזה גם ביחס לדברים רבים נוספים. יהיה עליי לשקוט ולדעת כי הוא, ולא אני, הוא אלוהים.
כפי שביל רואה זאת, עמוד 114
אני לומד לנהוג בהשלמה בכל נסיבות חיי, כדי שאוכל ליהנות משלוות נפש. בשלב מסוים הפכו החיים למאבק בלתי פוסק, כי חשתי מחויב לעבור כל יום כשאני נלחם בעצמי ובכל האחרים. בסוף זה הפך לקרב אבוד. מצאתי את עצמי משתכר ובוכה על מר גורלי. כשהתחלתי להרפות ולמסור את חיי לאלוהים התחלתי לחוש שלוות נפש. היום אני חופשי. איני נדרש עוד להילחם באף אחד ובשום דבר.