לבסוף הבנו שחשבון הנפש צריך להיות שלנו ולא של האחרים. על כן הודינו בכנות בחסרונותינו ונעשינו נכונים ליישר את ההדורים.
כפי שביל רואה זאת, עמוד 222
מדוע נמנע האלכוהוליסט מקבלת אחריות? נהגתי לשתות בגלל הדברים שעשו לי אנשים אחרים. כשהגעתי ל-.A.A נאמר לי לחפש היכן אני טעיתי. מה היה החלק שלי בכל אותם מקרים? כשפשוט קיבלתי את העובדה שיש לי חלק בהם יכולתי להעלותם על הכתב ולראות אותם בדיוק כפי שהיו – התנהגות אנושית. לא מצפים ממני להיות מושלם! טעיתי בעבר ואטעה שוב בהמשך. התייחסות כנה לטעויותיי מאפשרת לי לקבל אותן ואת עצמי ואת מי שאִתם היו לי חילוקי דעות; מכאן ההחלמה היא כבר במרחק נגיעה.