תוכן הפוסט: …כאשר הם )בחינה עצמית, הרהורים ותפילה( קשורים הגיונית
ושזורים זה בזה, התוצאה היא יסוד בלתי מעורער לחיים.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ׳ 98
שלושת הצעדים האחרונים של התכנית קוראים למשמעת אלוהית
אוהבת למול עקשנותי הטבעית. אם אני מקדיש רק מספר דקות מדי
ערב לסקירת האירועים החשובים של יומי, לצד הכרה בהיבטים
שלא מצאו חן בעיניי כל-כך, אני משיג סיפור אישי, שהוא מהותי
למסעי לגילוי עצמי. אז ביכולתי לחוש בהתפתחותי, או בהיעדרה,
ולבקש בהרהורי תפילה שיוסרו מעליי אותם פגמים שנמשכים
וגורמים לי כאב. הרהורים ותפילה מלמדים אותי גם את אמנות
המיקוד וההקשבה. אני מוצא שסערת היום שוככת כשאני מתפלל
לדעת את רצונו ולקבל את הדרכתו. תרגול הבקשה מאלוהים,
שיעזור לי בשאיפתי לעבר השלמות, קוטע את חדגוניות היום, כי אני
יודע שיש כבוד בכל תפקיד שנעשה היטב. המשמעת היומית של
התפילה וההרהורים תשמור על כושרי הרוחני ועל יכולתי להתמודד
עם כל מה שיביא היום – ללא מחשבה על שתייה.