״החלקתי במהירות״

תוכן הפוסט: אנו, חברי .A.A, הננו אנשים פעילים, הנהנים מהסיפוק שבא עם
העיסוק בחיים המציאותיים… לכן אין זה מפתיע, שלעתים קרובות
אנו נוטים להמעיט בערכם של הרהורים עמוקים ותפילה ולהתייחס

אליהם כאל דברים שאינם נחוצים באמת.

שנים עשר צעדים ושתים ערה מסורות, עמ׳ 96

בתקופה מסוימת התרחקתי מהתכנית, ונדרש אִיום במוות ממחלה
סופנית כדי להחזיר אותי אליה, ובמיוחד אל עשיית הצעד השנים
עשר של אחוותנו המבורכת. על אף שהיו לי חמש עשרה שנות
פיכחון והייתי פעיל מאוד בתכנית, ידעתי שאיכות הפיכחון שלי

הידרדרה מאוד. כעבור שמונה עשר חודשים נתגלה בבדיקה רפואית
גידול ממאיר, והאבחנה היתה שנותרו לי שישה חודשים לחיות.

ייאוש השתלט עליי בשעה שנכנסתי למשטר טיפולי, שאחריו סבלתי
משני אירועים מוחיים, שחשפו שני גידולים גדולים במוחי. בעוד

אני מגיע לתחתיות חדשות היה עליי לשאול את עצמי מדוע זה קורה
לי. אלוהים אִפשר לי להיווכח בחוסר כנותי והשיב לי את היכולת

ללמוד. ניסים החלו להתרחש. אבל בראש ובראשונה למדתי מחדש
את משמעותו המלאה של הצעד האחד עשר. מצבי הגופני השתפר

פלאים, אבל מחלתי היא שולית לעומת מה שכמעט אבד לי
לחלוטין.