זה באמת נורא להודות שאנו, כשהכוס בידנו, עיוותנו את תודעתנו עד כדי כך שיצרנו דחף כפייתי לשתייה הרסנית – דחף חזק כל כך, שרק פעולה של השגחה עליונה יכולה להסירו מעלינו.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמוד 21
ההשגחה העליונה שלי (התגשמות של דאגה והכוונה אלוהית) התגלתה כשחוויתי את פשיטת הרגל הגמורה של האלכוהוליזם הפעיל – כל דבר בעל משמעות בחיי אבד. טלפנתי לאלכוהוליסטים אנונימיים ומאותו רגע ממש חיי השתנו ללא היכר. כשאני מהרהר באותו רגע יחיד במינו, אני יודע שאלוהים פעל בחיי זמן רב בטרם יכולתי להכיר בתפיסות רוחניות ולקבל אותן. הודות לחסד אלוהי זה הנחתי את כוס המשקה והחל מסעי אל הפיכחון. חיי ממשיכים להתגלות תחת השגחה והכוונה אלוהיות. הצעד הראשון, בו הודיתי שאני חסר אונים מול האלכוהול ושאבדה לי השליטה על חיי, מקבל משמעות נוספות עבורי – רק להיום – באחווה מצילת החיים ומעניקת החיים של אלכוהוליסטים אנונימיים.