מעל הכול, תחיה רק להיום.
כפי שביל רואה זאת, עמוד 11
מדוע אני משלה את עצמי שעליי להתרחק ממשקה ליום אחד בלבד, על אף שאני יודע היטב שאל-לי לשתות שוב כל עוד אני חי? זו אינה אשליה, כי רק להיום היא ככל הנראה הדרך היחידה שבה אני יכול להשיג את היעד ארוך הטווח של שמירה על מפוכחות.
אם אחליט שלא אשתה שוב כל עוד אחיה, אני מסדר את עצמי. כיצד אוכל להיות בטוח שלא אשתה, כשאין לי מושג מה העתיד עלול לשאת בחובו?
על בסיס רק להיום אני בטוח שאוכל להתרחק מהמשקה ליום אחד. לכן אני יוצא לדרך בביטחון. בסוף היום עומד לרשותי הישג. זו תחושה טובה המביאה אותי להשתוקק להישגים נוספים.