מי מוכן להקפיד על כנות וסובלנות? מי רוצה להתוודות בפני אחר על פגמיו ולכפר על הנזק שגרם? למי אכפת מכוח עליון, שלא לדבר על תפילה והרהורים? מי רוצה להקריב מזמנו וממרצו בהעברת בְּשׂורָת .A.A לסובלים אחרים? לא, האלכוהוליסט הממוצע, שהוא אנוכי באופן קיצוני, אינו מעוניין כלל ברעיון זה – אלא אם כן עליו לעשות כל זאת כדי להישאר בחיים.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמוד 24
אני אלכוהוליסט. אם אשתה – אמות. כמה כוח, אנרגיה ורגש מעוררת בי הצהרה פשוטה זו! אבל זה באמת כל מה שעליי לדעת רק להיום. האם אני מוכן להישאר בחיים היום? האם אני מוכן להישאר מפוכח היום? האם אני מוכן לבקש עזרה והאם אני מוכן להושיט יד לעוד אלכוהוליסט סובל היום? האם גיליתי את טבעו הקטלני של מצבי? מה עליי לעשות היום כדי להישאר מפוכח?