כשנעשינו אלכוהוליסטים, מרוסקים בידי המשבר שכפינו על עצמנו, ממנו לא יכולנו לחמוק ושאותו לא יכולנו לדחות, היה עלינו לעמוד ללא פחד בפני הטענה שאלוהים הוא הכול, או שהוא לא-כלום. אלוהים קיים או שאינו קיים. מה תהיה בחירתנו?
אלכוהוליסטים אנונימיים, עמוד 53
כיום אני בוחר באלוהים. הוא הכול. על כך אני אסיר תודה. כשאני חושב שאני מנהל את ההצגה, אני חוסם את אלוהים מחיי. אני מתפלל שאוכל לזכור זאת בשעה שארשה לעצמי להילכד בכבלי האני. הדבר החשוב ביותר הוא שכיום אני מוכן להתפתח על פי קווים רוחניים, ושאלוהים הוא הכול. כאשר ניסיתי להפסיק לשתות בעצמי, זה אף פעם לא עבד; עם אלוהים ו-.A.A זה עובד. נראה שזו מחשבה פשוטה עבור אלכוהוליסט מסובך.