לעִתים קרובות חלף זמן רב בטרם הבחנו כיצד הפכו אותנו רגשותינו ההפכפכים לקורבנות. יכולנו להבחין בכך במהירות אצל אחרים, אבל לא כשהיה מדובר בנו. ראשית היה עלינו להודות שיש בנו פגמים רבים, על אף שגילויים אלה היו מכאיבים ומשפילים. היה עלינו להשמיט את המילה אשמה מדברינו וגם ממחשבתנו.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמוד 47
כאשר עשיתי את הצעד הרביעי שלי, על פי הקווים המנחים שבספר הגדול, הבחנתי שרשימת הטינות שלי מלאה בדעותיי הקדומות ובהאשמת האחרים בחוסר ההצלחה שלי ובאי יכולתי לממש את הפוטנציאל שלי. גיליתי גם שחשתי שונה בגלל צבע עורי הכהה. כשהמשכתי בעבודת הצעד התברר לי שתמיד שתיתי על מנת להיפטר מרגשות אלה. רק כאשר התפכחתי ועבדתי על חשבון הנפש שלי, לא יכולתי עוד להאשים איש.