תוכן הפוסט: ״… וכאשר שגינו הודינו בכך מיד.״
אלכוהוליסטים אנונימיים, עמ׳ 59
אל חיי הפיכחון החדשים שלי ניגשתי בהתלהבות שלא הייתי מורגל
לה. חברים חדשים הופיעו, וחלק מקשרי הידידות ההרוסים שלי
החלו להשתקם. החיים היו מלהיבים ואפילו התחלתי ליהנות
מעבודתי, עד כדי-כך שאזרתי אומץ והגשתי דוח בדבר אחדים
מלקוחותינו, שאינם זוכים ליחס ראוי. יום אחד יידע אותי עמית
לעבודה שהמנהל שלי כעוס מאוד, היות שתלונה שהוגשה ללא
ידיעתו גרמה לו לאי נוחות רבה מול הממונים עליו. ידעתי שהדוח
שלי הוא שיצר את הבעיה והתחלתי לחוש אחראי לקשייו. כאשר
דנתי על כך עם עמיתי לעבודה, ניסה זה להרגיע אותי ואמר
שהתנצלות אינה נחוצה, אבל עד מהרה השתכנעתי שעליי לפעול,
תהיה התוצאה אשר תהיה. כשפניתי למנהל והתוודיתי על חלקי
בקשייו, הוא היה מופתע. אבל דברים בלתי צפויים צמחו מהמפגש,
והסכמנו לשתף פעולה בדרך ישירה ויעילה יותר בעתיד.