חיינו שלנו, כשתיינים בעייתיים לשעבר, תלויים במחשבה המתמדת על אחרים ועל הדרך שבה נוכל לעזור להם לספק את צרכיהם.
אלכוהוליסטים אנונימיים, עמוד 20
הבעיה שלי היתה ריכוז עצמי. כל חיי אנשים עשו בשבילי דברים ולא רק שציפיתי לכך, אלא גם הייתי כפוי טובה ונטרתי להם טינה על כך שלא עשו יותר. מדוע עליי לעזור לאחרים, כשהם אלה שהיו אמורים לעזור לי? אם לאחרים היו צרות, האם הן לא הגיעו להם? הייתי מלא רחמים עצמיים, טינה וזעם. ואז למדתי שאם אעזור לאחרים מבלי לצפות לדבר בתמורה, אוכל להתגבר על דיבוק הריכוז העצמי, ושאם אבין מהי ענווה, אדע שלווה ושקט נפשי. אין לי עוד צורך לשתות.