כשאנו שוכבים לישון אנו סוקרים את יומנו בצורה בונה… כשאנו מתעוררים נחשוב על עשרים וארבע השעות שלפנינו… בטרם נתחיל אנו מבקשים מאלוהים לכוון את מחשבותינו, ובמיוחד שירחקו מרחמים עצמיים, מחוסר כנות וממניעים אנוכיים.
אלכוהוליסטים אנונימיים, עמוד 86
לא היתה לי שלווה. היה עליי לעשות יותר ממה שנראה כאפשרי לביצוע, וככל שהתאמצתי פיגרתי יותר ויותר. דאגות לגבי דברים שלא נעשו אתמול ופחד מדברים שצריכים להתבצע עד מחר, שללו ממנו את השלווה לה הייתי זקוק כדי להיות יעיל מדי יום ביומו. לפני שעשיתי את הצעדים העשירי והאחד העשר, התחלתי לקרוא קטעים כמו זה שצוטט למעלה. ניסיתי להתרכז ברצונו של אלוהים ולא בבעיות שלי, ולסמוך על כך שהוא ינהל את יומי. זה פעל! לאט, אבל פעל!