תוכן הפוסט: אנו בטוחים שהענווה, המתבטאת באנונימיות, היא אמצעי

.A.A. ההגנה הטוב ביותר שיעמוד אי פעם לרשות

שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ׳ 187

הואיל ואין חוקים ב-.A.A, אני מציב את עצמי במקום שבו
אני רוצה להיות, ולפיכך אני בוחר באנונימיות. אני רוצה
שאלוהים שלי ישתמש בי, בענווה, כבאחד מכליו בתכנית.
הַ קרבה היא אמנות נתינת עצמי ללא תמורה, כשאני מניח

לענווה לתפוס את מקומו של האגו שלי. בפיכחוני אני מדכא
את הדחף לצעוק אל העולם ״אני חבר .A.A״, ואני ח ווה

שמחה פנימית ושלווה. אני מניח לאנשים להבחין בשינויים
החלים בי, ואני מקווה שישאלו מה קרה לי. אני מציב את

עקרונות הרוחניות לפני השפיטה, חיפוש הפגמים
והביקורתיות. אני משתוקק לאהבה ולאכפתיות בין חברי

קבוצתי, כדי שאוכל לצמוח.

בחירת שפה