תוכן הפוסט: בתחיית .A.A קיימת סתירה פנימית: כוח שבא מתוך תבוסה
וחולשה מוחלטות, אובדן החיים הישנים כתנאי למציאת
חיים חדשים.
.A.A בבגרותה, עמ׳ 46
אֶ לף מכות מג׳ון ברליקורן )דמות המסמלת משקה אלכוהולי( לא
הביאו אותי להודות בתבוסתי. האמנתי שיש לי חובה מוסרית לכבוש
את "אויבי-ידידי". בפגישת .A.A הראשונה שלי בורכתי בתחושה
שזה בסדר להודות בתבוסה למחלה, שאינה קשורה כלל ל״עמוד
ה שִדרה המוסרי״ שלי. כשנכנסתי דרך דלתות .A.A חשתי מיד שאני
נמצא במחיצתה של אהבה גדולה. ללא כל מאמץ מצדי נעשיתי
מודע לכך שנכון וטוב שאוהב את עצמי, כפי שייעד אלוהים
שאעשה. היו אלה רגשותיי שהוציאו אותי לחופשי מתוך כלא
מחשבותיי. אני אסיר תודה.