רק להיום
מעל הכול, תחיה רק להיום. כפי שביל רואה זאת, עמוד 11 מדוע אני משלה את עצמי שעליי להתרחק ממשקה ליום אחד בלבד, על אף שאני יודע היטב שאל-לי לשתות שוב כל עוד אני חי? זו אינה אשליה, כי רק להיום היא ככל הנראה הדרך היחידה שבה אני יכול להשיג את היעד ארוך הטווח של שמירה […]
לתת בלי לצפות לתמורה
והוא יודע היטב שחייו שלו כבר הועשרו, כרווח נוסף שצמח מהנתינה לאַחֵר מבלי לדרוש כל תמורה. כפי שביל רואה זאת, עמוד 69 התפיסה של נתינה ללא ציפייה לתמורה היתה קשה להבנה, כאשר הגעתי לראשונה לתכנית. הייתי חשדן כשאחרים רצו לעזור לי. מה הם רוצים בתמורה?, חשבתי. אך במהרה למדתי את השמחה שבעזרה לאלכוהוליסט אחר והבנתי […]
החופש להיות אני
אם הקפדנו בשלב זה בהתפתחותנו, נופתע עוד בטרם נעבור את מחצית הדרך. נִלמד שחרור ואושר חדשים. אלכוהוליסטים אנונימיים, עמוד 83 החופש האמיתי הראשון שלי הוא החופש מהצורך לשתות היום. אם באמת ארצה בו, אעשה את שנים עשר הצעדים, והאושר של חופש זה יבוא אליי דרכם – לעִתים במהירות, לעִתים לאט יותר. חֵירוּיוֹת נוספות יבואו בהמשך, […]
…וסולחים
במצבים מאתגרים ביותר היה עליי לסלוח שוב ושוב לאחרים – וגם לעצמי. כפי שביל רואה זאת, עמוד 268 סליחה לעצמי וסליחה לאחרים הם רק שני זרמים באותו נהר, שניהם נחסמו חלקית או לגמרי בידי סכר הטינה. ברגע שסכר זה מורם, ביכולתם לשוב ולזרום. צעדי .A.A מאפשרים לי לראות כיצד נבנתה הטינה וחסמה זרימה זאת בחיי. […]
אנחנו סולחים…
לעִתים קרובות, בשעה שעבדנו על צעד זה עם הספונסר או עם יועצינו הרוחניים, חשנו לראשונה שאנו מסוגלים באמת לסלוח לאחרים, גם אם היינו משוכנעים שהם פגעו בנו. בחשבון הנפש שלנו השתכנענו שעלינו לשאוף לסליחה כללית, אך רק כאשר התמודדנו עם הצעד החמישי בנחישות, הבנו בתוך תוכנו שאכן נוכל לסלוח וגם להיסלח. שנים עשר צעדים ושתים […]
ידיעת אלוהים מביאה שלווה
מובן שחיים שיש בהם טינה עמוקה מובילים רק לחוסר משמעות ולאומללות… השעות שאנחנו מרשים לעצמנו לבזבז על טינה היו יכולות להיות בעלות ערך… אך לאלכוהוליסט, שתקוותו להחלמה טמונה בתחזוקתה ובהתפתחותה של חוויה רוחנית, בעיית הטינה היא קטלנית ביותר. אלכוהוליסטים אנונימיים, עמוד 66 דע את אלוהים – ותדע שלווה. ללא אלוהים – אין שלווה.
זה בסדר להיות אני
פעם אחר פעם ניסו חברים חדשים לשמור לעצמם עובדות מסוימות בקשר לחייהם… הם פנו לשיטות פשוטות יותר… אבל הם לא למדו מספיק על ענווה… אלכוהוליסטים אנונימיים, עמוד 73-72 ענווה נשמעת דומה להשפלה, אבל למעשה זו היכולת להסתכל בעצמי – ולהשלים בכנות עם מה שאני מוצא. אני כבר לא צריך להיות הכי חכם, הכי טיפש או […]
הדרך הקלה, הנוחה יותר
אם נדלג על צעד חיוני זה, לא נוכל להתגבר על השתייה. אלכוהוליסטים אנונימיים, עמוד 72 בהחלט לא שַׂשְׂתִי להזדמנות לעמוד מול מי שהייתי, במיוחד כאשר הייסורים של ימי השתייה שלי נותרו תלויים מעליי כענן שחור. אבל עד מהרה שמעתי בפגישות על החבר שלא רצה לעשות את הצעד החמישי והמשיך לבוא לפגישות, כשהוא רועד מפחד שיהיה […]
העבר חלף לו
הניסיון ב-.A.A לימד אותנו שאיננו יכולים לחיות לבד עם הבעיות המכבידות עלינו ועם ליקויי האופי הגורמים לבעיות אלה או מחריפים אותן… הצעד הרביעי… חשף דווקא את אותן חוויות שהיינו מעדיפים לשכוח… ואז הצורך להפסיק להתבודד עם רוחות האתמול המייסרות אותנו הופך להיות דחוף מאי פעם. אנו חייבים לשוחח עם מישהו אודותיהן. שנים עשר צעדים ושתים […]
תחושה חדשה של שייכות
עד שלא דיברנו בכנות מוחלטת על לבטינו והקשבנו לאדם אחר שתף בלבטיו, עדיין לא השתייכנו באמת. שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמוד 57 לאחר ארבע שנים ב-.A.A עלה בידי לגלות את החופש מעול הרגשות הקבורים שגרמו לי כאב כה רב. בעזרת .A.A וייעוץ נוסף שכך הכאב וחשתי תחושה מלאה של שייכות ושל שלווה. חשתי […]