תוכן הפוסט: לעִתים… אנו נתפסים למרד כה מחליא, עד שאנו פשוט מסרבים
להתפלל. במקרים אלה, אל-לנו לחשוב רעות אודות עצמנו. פשוט
נחזור אל התפילה ברגע שנוכל, כי אנו יודעים עד כמה היא מיטיבה
אתנו.
TWELVE STEPS AND TWELVE TRADITIONS, p. 105
לפעמים אני צורח, רוקע ברגליי ומפנה את גבי אל כוחי העליון. אז
מספרת לי מחלתי שאני כישלון, ושאם אמשיך לכעוס אין ספק
שאשתכר. ברגעים כאלה של עקשנות אנוכית אני מרגיש כאילו
החלקתי ממצוק ואני נאחז בו בידי האחת. הקטע שלעיל הוא רשת
הביטחון שלי, כי הוא מדרבן אותי לנסות התנהגות חדשה, כמו
להיות לבבי וסבלני עם עצמי. הוא מבטיח לי שכוחי העליון ימתין
עד ששוב אהיה נכון להסתכן להרפות, לנחות על הרשת ולהתפלל.