Furthermore, how shall we come to terms with seeming failure or success? Can we now accept and adjust to either without despair or pride? Can we accept poverty, sickness, loneliness, and bereavement with courage and serenity? Can we steadfastly content ourselves with the humbler, yet sometimes more durable, satisfactions when the brighter, more glittering achievements are denied us?
TWELVE STEPS AND TWELVE TRADITIONS, p. 112
אחרי שמצאתי את .A.A והפסקתי לשתות, עבר זמן-מה בטרם הבנתי מדוע בנוי הצעד הראשון משני חלקים: הראשון – חוסר האונים שלי מול האלכוהול, והשני – אובדן השליטה על חיי. כמו-כן האמנתי במשך זמן רב, שכדי להיות מכוּונן אל שנים עשר הצעדים, מספיק שאשׂא מסר זה לאלכוהוליסטים. אבל בכך האצתי את הדברים. שכחתי שקיימים שנים עשר צעדים ושגם בצעד השנים עשר יש יותר מחלק אחד. לבסוף למדתי שהכרחי ש"איישׂם עקרונות אלה" בכל תחומי חיי. כשאני עושה את כל הצעדים ביסודיות, לא רק שאני נשאר מפוכח ועוזר למישהו אחר להגיע למפוכחות, אלא אף הופך את קשיי בחיים לשמחת חיים.