It is a spiritual axiom that every time we are disturbed, no matter what the cause, there is something wrong with us.
TWELVE STEPS AND TWELVE TRADITIONS, p. 90
מעולם לא הבנתי באמת את הנחת היסוד הרוחנית שבבסיס הצעד העשירי, עד שהתנסיתי בחוויה הבאה: ישבתי בחדר השינה, קורא עד השעות הקטנות, כשלפתע שמעתי את כלביי נובחים בחצר האחורית. שכניי לא אוהבים הפרעות מסוג זה, ולכן, מתוך תערובת של רגשות כעס ובושה, כמו גם פחד ממורת הרוח של שכניי, קראתי מיד לכלבים להיכנס פנימה. הדבר חזר על עצמו כמה שבועות לאחר מכן, אלא שהפעם, היות שחשתי יותר בשלום עם עצמי והייתי מסוגל להשלים עם המצב – כלבים הרי נובחים – קראתי לכלבים בשלווה. מקרים אלה לימדו אותי שכשאדם עובר אירועים כמעט זהים ומגיב בשתי דרכים שונות, הרי שלא האירוע כשלעצמו הוא החשוב, אלא מצבו הרוחני. רגשות נובעים מבפנים, ולא מנסיבות חיצוניות. כשמצבי הרוחני חיובי, אני מגיב בצורה חיובית.