תוכן הפוסט: בתחילה לא יכלה העיתונות להבין את סירובנו לכל פרסום אישי.
התעקשותנו לשמור על אנונימיות הביכה ובלבלה אותם באמת. ואז
ירדו לשורש הדבר. הנה דבר נדיר בעולם – חברה המצהירה שהיא
שואפת לפרסם את עקרונותיה ופעולותיה, אך לא את חבריה
כפרטים. העיתונות התפעלה מגישה זאת. מאז דיווחו ידידים אלה על
.A.A בהתלהבות שאפילו חברינו הקנאים ביותר יתקשו להפגין.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ׳ 182
חיוני להישרדותי האישית ולזו של האחווה, שלא אשתמש בשם
.A.A כדי לזכות באור הזרקורים. האנונימיות היא הדרך בה אני
מטפח את הענווה שלי. מכיוון שגאווה היא אחד מפגמיי המסוכנים
ביותר, הרי שתרגול ענווה הוא אחת הדרכים הטובות ביותר לגבור
עליה. אחוות .A.A זוכה להכרה בינלאומית באמצעות שיטותיה
המגוּונות בפרסום עקרונותיה ופועלה, לא דרך פרסום עצמי של
חבריה. המשיכה שיוצרים השינוי בתפיסותיי ואהבת הזולת שאני
מפגין תורמת לרווחת .A.A הרבה יותר מאשר קידום עצמי.