בשלב זה או אחר יוצאות רוב קבוצות .A.A בהילולה של חקיקת חוקים… כעבור זמן-מה שוככים הפחד וחוסר הסובלנות (ואנחנו מבינים) שאיננו רוצים לשלול מאיש את ההזדמנות להחלים מאלכוהוליזם. אנו שואפים לכלול רבים ככל שניתן. לעולם לא להיסגר בפניהם.
"A.A. TRADITION: HOW IT DEVELOPED," pp. 10, 11, 12
.A.A הציעה לי חופש מלא וקיבלה אותי כפי שאני. החברוּת לא היתה תלויה בהליכה בתלם, בהצלחה כלכלית או בהשכלה – ואני אסיר תודה על כך. לעִתים קרובות אני שואל את עצמי אם אני נוהג כך עם אחרים, או שמא אני שולל מהם את החופש להיות שונים. כיום אני מנסה להמיר את הפחד ואת חוסר הסובלנות שלי באמונה, באורך רוח, באהבה ובקבלה. ביכולתי להביא כוחות אלה אל קבוצת .A.A שלי, אל ביתי ואל משרדי. אני משתדל לבוא בגישה חיובית זו לכל אשר אלך.
I have neither the right, nor the responsibility, to judge others. Depending on my attitude I can view newcomers to A.A., family members and friends as menaces or as teachers. When I think of some of my past judgments, it is clear how my self-righteousness caused me spiritual harm.