תוכן הפוסט: הנכונות לקבל על עצמנו את מלוא השלכותיהם של מעשינו בעבר,
כמו גם אחריות לרווחתם של האחרים, היא עצם רוחו של הצעד
התשיעי.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ׳ 87
בהחלמה, ובעזרת אלכוהוליסטים אנונימיים, אני לומד שהדבר
העיקרי ממנו אני פוחד הוא החופש שלי. הוא נובע מנטייתי להירתע
מנטילת אחריות על כל דבר שהוא: אני מכחיש, אני מתעלם, אני
מאשים, אני נמנע. ואז, יום אחד, אני מביט, מודה ומקבל. החופש,
הריפוי וההחלמה שאני ח ווה מקורם בהתבוננות, בהודאה ובקבלה.
אני לומד לומר: ״כן, אני אחראי״. כשביכולתי לומר מילים אלה
בכנות וביושר, אז אני חופשי.