תוכן הפוסט: …לו רק היתה ניתנת לבני האדם חירות מוחלטת ולא היה
עליהם לציית לאיש, אז היו בוחרים מרצונם החופשי לחבור
יחד ולפעול לטובת הכלל.
כפי שביל רואה זאת, עמ׳ 50
כשאיני חי עוד בכפוף למישהו אחר או לאלכוהול, אני חי בחֵירות
חדשה. כשאני משחרר את העבר ואת המטען העודף שנשאתי זמן
כה רב, אני מגלה את החופש. הִ כּירו לי חיים ואחווה של חירות.
הצעדים הם דרך "מוּצַעַת" לגילוי חיים חדשים, אין כל ציווּיִים או
פקודות ב-.A.A. אני חופשי לשרת מתוך רצון ולא מתוך חובה. אני
מבין שאפיק תועלת מצמיחתם של חברים אחרים, ואני לוקח את מה
שאני לומד ומחזיר בחזרה לקבוצה. ״טובתנו המשותפת״ מוצאת
מקום לגדול בחברה של חירות הפרט.