They are servants. Theirs is the sometimes thankless privilege of doing the group’s chores.
TWELVE STEPS AND TWELVE TRADITIONS, p. 134
בזורבה היווני מתאר ניקוס קזאנצקיס פגישה בין הגיבור הראשי שלו ואיש זקן שעסוק בשתילת עץ. מה אתה עושה? שואל זורבה. הזקן עונה: אתה רואה טוב מאוד מה אני עושה, בני, אני נוטע עץ. אבל למה לטעת עץ, שואל זורבה, שלא תזכה ליהנות מפירותיו? והזקן עונה: אני, בני, חי כאילו לעולם לא אמות. התשובה מעלה חיוך רפה על שפתיו של זורבה ובעודו מתרחק הוא קורא בנימה אירונית: כמה מוזר – אני חי כאילו אני עומד למות מחר.
As a member of Alcoholics Anonymous, I have found that the Third Legacy is a fertile soil in which to plant the tree of my sobriety. The fruits I harvest are wonderful: peace, security, understanding and twenty-four hours of eternal fulfillment; and with the soundness of mind to listen to the voice of my conscience when, in silence, it gently speaks to me, saying: You must let go in service. There are others who must plant and harvest.