It has been well said that “almost the only scoffers at prayer are those who never tried it enough.”
TWELVE STEPS AND TWELVE TRADITIONS, p. 97
מכיוון שגדלתי במשפחה אגנוסטית, הרגשתי מעט מטופש בפעם הראשונה שניסיתי להתפלל. ידעתי שיש כוח עליון הפועל בחיי – אחרת, כיצד נותרתי מפוכח? – אך כלל לא הייתי משוכנע שהוא/היא/זה רוצה לשמוע את תפילותיי. אנשים שהיה להם את מה שרציתי אמרו שתפילה היא חלק חשוב ביישׂום התכנית ולכן התמדתי. עם מחויבות לתפילה יום-יומית נדהמתי לגלות שאני נעשה שליו יותר ושלם עם מקומי בעולם. במילים אחרות – החיים נעשו קלים יותר ופחות כרוכים במאבק. אני עדיין לא בטוח מי, או מה, מאזין לתפילותיי, אבל לא אפסיק להתפלל, פשוט כי התפילות פועלות.