תוכן הפוסט: … עלינו לתרגל בפועל ענווה אמיתית. זאת כדי שברכותינו הרבות
לא ישחיתו אותנו לעולם. כדי שנחיה תמיד בהרהורי תודה לו,
המנהיג את כולנו.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ׳ 192
הניסיון לימד אותי שאישיותי האלכוהוליסטית נוטה להיות יומרנית.
בעוד כוונותיי טובות לכאורה, אני עלול לסטות מנתיבי במרדף
אחריהן. האגו שלי משתלט ומטרתי הראשונית אובדת לי. אני עלול
אפילו לזקוף לזכות עצמי את פועלו של אלוהים בחיי. תחושה כזאת
של חשיבות עצמית מופרזת מסוכנת לפיכחוני ועלולה לגרום גם נזק
ניכר ל-.A.A בכללותה.
תפקידו של אמצעי הבטיחות שלי, המסורת השתים עשרה, הוא
לשמור אותי עניו. אני מבין, כיחיד וגם כחבר באחווה, שאיני יכול
להתפאר בהישגיי וש"אלוהים עושה למעננו את מה שלא יכולנו
לעשות למען עצמנו״.