הצעד הראשון

הודינו… (המילה הראשונה בצעד הראשון)


שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמוד 21

כאשר שתיתי, כל מה שיכולתי לחשוב עליו היה אני, אני, אני או אותי, אותי, אותי. דיבוק עצמי מייסר כזה, מחלת נפש כזו, אנוכיות רוחנית שכזו – כל אלה קשרו אותי לבקבוק במשך למעלה ממחצית חיי.


המסע למציאת אלוהים ולעשיית רצונו רק להיום הֵחל במילה הראשונה של הצעד הראשון…הודינו. לא הודיתי, כיחיד, אלא הודינו, בלשון רבים. היה כוח במספרים, היתה בהם עוצמה, היה בהם ביטחון ולאלכוהוליסט כמוני – הרבים נתנו חיים. אם הייתי מנסה להחלים לבד, יש להניח שהייתי מת. ביחד עם אלוהים ועם אלכוהוליסט נוסף יש תכלית אלוהית בחיי… הפכתי ערוץ לאהבתו המרפאת של האל.