…אל-לנו להניח ולוּ לרגע שאיננו נמצאים תחת אילוץ… העריץ הקודם שלנו, המלך אלכוהול, הוא תמיד בקרבת מקום, מוכן לשוב וללפות אותנו אל חיקו. לכן הכרחי שנשיג חופש מאלכוהול, אחרת נשתגע או נמות.
כפי שביל רואה זאת, עמוד 134
כאשר שתיתי חייתי בבידוד רוחני, רגשי ולפעמים גופני. בניתי את הכלא שלי מסורגים של רצון עצמי ושל סיפוק תאוותיי, שמהם לא יכולתי לברוח. תקופות יובש מִקריוֹת, שנִדמו כמבטיחות חירות, התבררו עד מהרה כתקוֹות שווא להמתקת גזר הדין. מוצא אמיתי חִייב נכונות לעשות כל פעולה שתידרש כדי לפתוח את המנעול. הודות לנכונות זו ובאמצעות פעולה נפתח עבורי המנעול, והסורגים הוסרו. המשך נכונות ופעולה מותירות אותי חופשי במעין תקופת מבחן ליום אחד, שלעולם אינה צריכה להסתיים.