תוכן הפוסט: כושר שיפוט טוב, חוש זהיר של תזמון, אומץ וזהירות – לתכונות
אלה נזדקק כאשר נעשה את הצעד התשיעי.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ' 83
אפשר לראות את עשיית הכפרות בשתי דרכים: הראשונה – תיקון
הנזק, כי אם גרמתי נזק לגדר של שכני, אני "עושה תיקון", וזהו
תיקון ישיר; השנייה היא שינוי בהתנהגותי. אם מעשיי פגעו
במישהו, אני עושה מאמץ יומיומי לא לגרום נזק נוסף. אני "מתקן
את דרכיי" – וזוהי כפרה בלתי ישירה. מהי הגישה הטובה ביותר?
הגישה הנכונה היחידה, בתנאי שאיני גורם בכך נזק נוסף, היא
לעשות את שני הדברים. אם גרמתי נזק, אני פשוט ״מתקן את
דרכיי״. כך מובטח לי שכפרותיי כנות.