תוכן הפוסט: העיקרון שלפיו לא נוכל למצוא כוח לאורך זמן בטרם נודה בתבוסה
מוחלטת, הוא השורש הראשי ממנו נבטה ופרחה חברתנו כולה.
שנים עשר צעדים ושתים עשרה מסורות, עמ׳ 22-21
הובסתי, ובידיעה זאת הגעתי אל דלתות .A.A, לבדי וכשאני פוחד
מפני הבלתי נודע. כוח חיצוני הרים אותי מהמיטה, הִנחה אותי אל
ספר הטלפונים ומשם לתחנת אוטובוס ודרך דלתות אלכוהוליסטים
אנונימיים. מרגע שנכנסתי ל-.A.A הרגשתי אהוב ומקובל, תחושה
שלא חשתי מאז ילדותי המוקדמת. מי ייתן ולעולם לא תאבד לי
תחושת הפליאה לה זכיתי באותו ערב ראשון ב-.A.A, האירוע
החשוב ביותר בחיי.